גזר דין בתיק תפ"ח 1118-09

ההליך

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בביצוע שתי עבירות של מעשה סדום, לפי סעיף 347(ב), בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1), בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), ובשתי עבירות של מעשים מגונים, לפי סעיף 348(ב) לחוק, בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1), בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק.

העובדות על פיהן  הורשע היו, כי ביום 18.8.09, בסמוך לשעה 11:00 בבוקר, באשקלון, פגש הנאשם, שהיה בגיל 25  את המתלונן, בהיותו בגיל 10, בשעה שהמתלונן היה בדרכו חזרה לביתו מתפילה, בבית הכנסת בו הוא מתפלל מידי יום. הנאשם אמר לו, כי ייקח אותו לבריכה, אך לקח אותו לשירותים שבסופרמרקט "מגה בול" (להלן: "מגה בול"), שבסניף אשקלון, למרות שהמתלונן לא רצה בכך. הנאשם הכניס את המתלונן לתא שירותים, נכנס וסגר את הדלת. לאחר מכן, הנאשם אמר למתלונן לעשות את צרכיו, הוריד את מכנסיו ותחתוניו של המתלונן והלביש לו טיטול, לשם גירוי וסיפוק מיניים. בנוסף לכך, הנאשם החדיר את אצבעו לפי הטבעת של המתלונן. במעשים אלה, גרם למתלונן לכאבים בפי הטבעת. המתלונן התנגד למעשיו של הנאשם, אמר לו כי  אינו רוצה בכך, וצעק, עד שהגיעו לעזרתו אנשים שהיו במקום. במעשים אלה, ביצע הנאשם מעשה סדום, בכך שהחדיר את אצבעו לפי הטבעת של המתלונן, כמו כן, ביצע בו מעשה מגונה, והכל ללא הסכמתו של המתלונן, וכאשר הנאשם יודע את גילו של המתלונן. 

ב אישום השני, הורשע הנאשם בכך שבאחד מחגי תשרי, בשנת 2006, באשקלון, הנאשם לקח את המתלונן, בהיותו בן 7 באותה עת, לרכב שהיה ברשותו במקום מבודד, שם הלביש לו טיטול, לשם גירוי וסיפוק מיניים, והחדיר למתלונן אצבע לפי הטבעת. המתלונן התנגד למעשיו וצעק. במעשים אלה, ביצע הנאשם במתלונן מעשי סדום, בכך שהחדיר את אצבעו לפי הטבעת של המתלונן, כמו כן, ביצע בו מעשה מגונה, והכל ללא הסכמתו, וכאשר הנאשם יודע את גילו.

הנאשם במעצר מיום 18.8.09.

הראיות לעונש

במסגרת הראיות לעונש, העיד מטעם הנאשם, אביו, שציין, כי הנאשם הינו בנו היחידי. הוא בן 74, ואין לו ולאישתו דבר בחיים מלבדו, וביקש לנהוג במידת הרחמים בגזירת עונשו.

כמו כן, במסגרת הדיון מיום 23.2.12, העיד מטעם הנאשם רב כלאי שגב, שהינו קצין אסירים בכלא אשל, וציין כי בכלא אוהלי קידר, מתועד במחשב שביום 6.9.11, פנה הנאשם לצוות האגף וציין ששותפו לתא מתעלל בו פיזית ונפשית, ואף ביצע בו מעשים מגונים. הנאשם נבדק במרפאה, אך לא נמצאו ממצאים לכך. לבקשת הנאשם, הוגשה תלונה במשטרה בגין האירוע. במסמך נוסף, מיום 25.1.11, בעקבות תלונה של הנאשם על הטרדה מינית, הומלץ להעבירו למתקן כליאה אחר באופן מיידי.

דו"ח הערכת המסוכנות

בדו"ח הערכת המסוכנות, מיום 19.5.11, שנערך על ידי קרימינולוגית קלינית, עולה, כי הנאשם הינו יליד 1984, רווק, חסר מקצוע, אשר טרם מעצרו עבד בעבודות מזדמנות.

הפנומנולוגיה של העבירות בהן הורשע, מעלה חשד לקיום סטייה מינית. הנאשם מכחיש מניע מיני למעשיו, נעדר אמפתיה לקורבן ובעל ליקוי כללי ביכולת האמפתיה. אינו מבטא חרטה, בושה או אשמה נוכח מעשיו. למרות תיאוריו, נראה שהוא מבודד חברתית, וככל הנראה מפצה על תחושת הבדידות בפנטזיות על אחים קטנים וטיפול בהם, שעיקרן ניקוי והחלפת טיטולים. הנאשם מחפש בדרכים שונות קרבה לילדים ומזדהה עימם רגשית. הוא ניסה לשהות בקרבת בני דודיו הקטינים, ולדברי אימו, חיפש תעסוקה המערבת קשר ישיר עם ילדים קטנים, בשמרטפות או טיפול בגני ילדים. עובדה זו, מגבירה את מסוכנותו המינית. ניתן להתרשם, כי הנאשם מוצף בפנטזיות עם גוון אובססיבי, כאשר ייתכן שחלק מהפנטזיות שלו בעלות תוכן מיני סוטה, בעל אופי פדופילי - הומוסקסואלי.

כן צוין, כי הנאשם הינו חסר מיומנויות חברתיות, בעל קושי לשאת ולהתמודד עם תסכולים ובעל סף תסכול וגירוי נמוכים. הורי הנאשם נורמטיביים, תומכים בו, אך מתקשים להתמודד עם מעשיו הקשים, ולאורך השנים לא התמודדו עם ההתנהגויות החריגות שהפגין. הם במצוקה, ומתקשים להוות עבורו דמות סמכותית ומציבת גבולות. הנאשם עצמו, מביע תובנה ומוטיבציה לצורך שלו בטיפול.

לאור זאת נקבע, כי רמת מסוכנותו המינית הינה גבוהה.

תסקיר נפגע עבירה

באשר לתסקיר הנפגע, מפאת שמירה על פרטיותו וכבודו של המתלונן, יובא תוכן התסקיר בקצרה. המתלונן הינו קטין בן 12, הצעיר במשפחה חרדית המונה 8 נפשות. הפגיעה בו נחשפה לעיני כל, מיד כשהתרחשה, לאחר שהוא זעק מכאבים, בעקבות פגיעת הנאשם בו, בשירותים ב"מגה בול". בעקבות זעקותיו, עובדי המקום נחלצו לעזרתו ועצרו את הפגיעה. המתלונן מתבייש וחש חשוף מכך שכל האנשים סביבו יודעים על כך. הוריו מקבלים טיפול, אך הואיל ואין בנמצא מטפל ממין זכר, המתלונן אינו מקבל טיפול נפשי.

המתלונן נבוך לשוחח על הדברים שבוצעו בו. מעשיו של הנאשם כאבו לו פיזית, אך בעיקר הוא נפגע וחש מושפל מהמעשים ומהשימוש שעשה הנאשם בטיטול. הוא עדיין חושש מהנאשם, והביע דאגה שאם הנאשם יקבל עונש מאסר ממושך, הוא עלול לכעוס עליו ולפגוע בו, מתוך רצון לנקום בו.

אימו של המתלונן תיארה אותו כילד טוב, נעים ושמח, שאוהב לעזור לאחרים, עם זאת ציינה, כי מאז האירוע, הוא נהיה עצבני יותר, ומתפרץ בכעס ובבכי לעיתים ללא כל סיבה. אינו שוקד בלימודים כבעבר, ובשעות אחר הצהריים, פחות מעורב חברתית. כן ציינה, כי אחיו של המתלונן, נ.ת., שליווה את המתלונן לאחר האירוע ואף העיד נגד הנאשם, מתקשה להתמודד עם הפגיעה במתלונן, והוא נעזר ברב בישיבה בה הוא לומד, כדי לקבל ממנו הדרכה והכוונה כיצד לנהוג וליישב את הסערה שבתוכו.

כעולה מהתסקיר, העובדה שהמתלונן נפגע על ידי קרוב משפחה, משליכה אף היא על תפיסתו, כילד, את קשריו עם הסביבה, כאשר באופן טבעי, נותנים אמון באנשים הקרובים לנו. הקרבה המשפחתית מקשה על השיקום, ואין אפשרות להתעלם מהפוגע ולנסות להמשיך ברצף חיים, לאור נוכחות הפוגע ומשפחתו ביומיום, בחגים ובאירועים. כמו כן, המתלונן גדל ומתחנך בבית ובסביבה חרדית. בית הספר בו הוא לומד, אינו מודע לפגיעה בו, מאחר ובחברה הדתית קיימת דחייה והרחקה של מי שמעורב במעשים מיניים אסורים, ומציאות זו אינה מאפשרת למתלונן ולמשפחתו לנסות להיעזר בהם.

הטאבו החברתי, הפחד שלא יאמינו לו או יאשימו אותו ותחושת הבושה, מעצימים את הקושי של המתלונן ומשפחתו לחשוף את הפגיעה ולהתמודד עם החשיפה. מדובר לא רק במעשים מיניים, אלא גם משפילים. לאור זאת, הפגיעה במתלונן נבלעה חזרה לסוד שאין מדברים עליו, כלא היה. ברור שקיימת פגיעה רגשית בעקבות הפגיעה המינית בו, וככל שיחלוף הזמן בלי שיקבל טיפול, הפגיעה תתעצם. המתלונן זקוק לתמיכה וסיוע מקצועיים רגשיים, על מנת להבטיח את שיקומו והמשך התפתחותו הפסיכולוגית התקינה.

הטיעונים לעונש

במסגרת הטיעונים לעונש, טענה ב"כ המאשימה, כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל משמעותי ומרתיע, אשר ישקף את חומרת המעשים, וכן להטיל עליו עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. העונש המקסימילי הקבוע לצד עבירת מעשה סדום, הינו 20 שנה, כאשר קיימת חובת עונש מינימום.

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות שביצע הנאשם במתלונן. מדובר בעבירות שבוצעו ככל הנראה על רקע סטייה מינית פדופילית של הנאשם, ויש צורך להרחיקו מהציבור על מנת להגן על ציבור הקטינים מפניו.